פסק-דין בתיק עת"מ 1811/09

החל מתאריך 15.4.08 החליט המשיב 1, משרד התחבורה (להלן: " משרד התחבורה") לא לאפשר יבוא לישראל של כלי רכב אשר יוצרו בתקינה אמריקאית מחוץ לאחת ממדינות נפט"א (ארה"ב, קנדה ומקסיקו).

ארבע העתירות המאוחדות עניינן אחד; האם זכאי תייר, שרכש עובר לתאריך 15.4.08 רכב שיוצר בתקינה אמריקאית שלא באחת ממדינות נפט"א והביאו לישראל, לשלם את מסי היבוא בגין הרכב ולהשאירו בישראל גם לאחר המועד האמור ?

רקע

1.         העותרים כולם הינם יהודים, אזרחי מדינות חוץ אשר מתגוררים בישראל או במדינת מוצאם ובישראל, לסירוגין.

2.         במועדים שונים בשנים 2007 ו - 2008 רכשו העותרים, כל אחד בנפרד, רכב בארצות הברית.  העותר בעת"מ 1811/09 (להלן: " זלייט") רכש את רכבו בתאריך 3.3.08; העותרת בעת"מ 1812/09 (להלן: " ליסקר") רכשה את רכבה בתאריך 19.3.08; העותרת בעת"מ 2225/09 (להלן: " פסטיג")רכשה את רכבה בתאריך 17.2.08 ואילו העותר בעת"מ 2375/09 (להלן: " רוטנברג") רכש את רכבו בתאריך 1.10.07.

כל הרכבים נרכשו, כאמור, עובר לתאריך 15.4.08, וכולם יוצרו בתקינה אמריקאית שלא באחת ממדינות נפט"א (ארה"ב, קנדה ומקסיקו). 

לאחר הרכישה, שילחו העותרים, כל אחד את רכבו, לישראל. 

3.         ככלל, תייר רשאי לייבא רכב לישראל, ללא תשלום מיסים או הפקדת ערבויות כלשהן וזאת לתקופה של ששה חודשים או עד למועד שבו תפוג אשרת הכניסה שלו (לפי המוקדם). בתום ששה חודשים מיום שחרור הרכב על ידי התייר, על הרכב להיות מיוצא מישראל. לחילופין, אם מבקש התייר ארכה להשארת רכבו בישראל, זו תינתן לו עד לתקופה של ששה חודשים נוספים, אך נדרשת הפקדת ערבות בגובה מיסי היבוא. בתום שנה מיום שחרור הרכב מהמכס לראשונה, על התייר לייצא את הרכב או לשלם את מלוא המס החל עליו (להסדר זה יקרא להלן: " רכב תייר", ראו סעיף 4(א) לרישיון יבוא כללי, התשל"ח - 1978 (להלן: " רישיון היבוא הכללי"), סעיף 8א ל" מדריך מכס לתייר" כפי שמפורסם באתר רשות המסים  http://www.finance.gov.il/customs/tyar.htm; ונספח ג' לעתירת זלייט). 

4.         בתאריך 19.3.08 פרסם משרד התחבורה הודעה לפיה החל מתאריך 15.4.08 (להלן: " התאריך הקובע") לא יאפשר לייבא ביבוא אישי כלי רכב בתקינה אמריקאית, אלא אם כן יוצר באחת ממדינות נפט"א. עם זאת הוסיף כי יאשר, במסגרת חלון ההזדמנויות שעד לתאריך הקובע, בקשות ליבוא אישי של רכב בתקינה אמריקאית למרות שלא יוצר באחת ממדינות נפט"א, ובתנאי ( א) שלדגם הרכב ניתן בעבר אישור שירות מאת היבואן הרשמי בישראל  ו-( ב) כי מגיש הבקשה הוכיח כי הרכב נרכש על ידו לפני תאריך ה - 15.4.08 (להלן: " הודעת השינוי") (ראו הודעה מיום 19.3.08, נספח ז לעתירת רוטנברג). 

לדברי משרד התחבורה, ההודעה הנ"ל הינה פועל יוצא של הבנה שהתגבשה כי מדיניות קודמת אשר התירה יבוא רכבים בתקינה אמריקאית למרות שלא יוצרו במדינות נפט"א, מנוגדת לדין, להסכמים בינלאומיים ולהחלטות ממשלה בנושא.

5.         על רקע זה נשוב לעניינם של העותרים;

א.         רכביהם של זלייט, ליסקר ופסטיג הגיעו לנמל בישראל לאחר התאריך הקובע. כבר במועד הגעת רכבם לישראל, ביקשו כל אחד מהעותרים הללו לשלם את מיסי היבוא החלים על רכבם ובכך לייבאו לישראל, לצמיתות.

1.         ליסקר ביקשה לשחרר את רכבה (מרצדס שיוצר בגרמניה) מהמכס הישראלי בתאריך 15.5.08;

2.         פסטיג ביקשה לשחרר את רכבה (טויוטה לקסוס שיוצר ביפן) מהמכס בתאריך 18.5.08;

3.         זלייט ביקש לשחרר את רכבו (פולקסווגן טוארג שיוצר בגרמניה) מהמכס בתאריך 2.6.08.

ב.         עניינו של רוטנברג מעט שונה; בתאריך 5.11.07 או בסמוך לכך שחרר את רכבו (פולקסווגן טוארג) מהמכס כ"רכב תייר" קרי, ללא תשלום מיסי יבוא ולפרק זמן של ששה חודשים. בחלוף ששה חודשים, ובתאריך 1.5.08, ביקש רוטנברג לשלם את מלוא המיסים המתחייבים על רכבו ולהשאירו בישראל לצמיתות.

6.         משרד התחבורה סרב לפניותיהם של כל העותרים מהטעם שהרכבים יוצרו בתקינה אמריקאית שלא באחת ממדינות נפט"א, והבקשות לשלם את המס ולייבאם לצמיתות לישראל הוגשו בחודשים מאי-יוני 2008, החלים לאחר התאריך הקובע.

משום עמדתו זו של משרד התחבורה ומשלא התאפשר תשלום מסי היבוא והשארת הרכב בארץ לצמיתות, שיחררו גם ליסקר וזלייט את רכביהם כ"רכב תייר" קרי, לפרק זמן של ששה חודשים שהוארך לאחר מכן תוך הפקדת ערבויות, עד לשנה. פסטיג, שחררה אף היא את רכבה בנוהל דומה החל על מי שנכנס לישראל ומחזיק באשרת סטודנט (אשרה מסוג א/2). רוטנברג, שמלכתחילה הכניס את רכבו כ"רכב תייר" הפקיד בחלוף ששה חודשים ערבות בנקאית והמשיך להחזיק ברכב. בפרקי זמן אלו ניסו העותרים להסדיר את הסוגיה מול משרד התחבורה, אך נדחו ומכאן העתירות שלפני.

7.         הטיעונים בעתירותיהם של זלייט וליסקר דומים;